עמוד של אור

מתחיל מהתחושה המוגדרת של ״ציפייה לבאות״ – הבחירות המתקרבות, הטיול להודו, שבוע אחרון של עבודה על הפרוייקט.

תחושה קלילה ואוורירית, אבל אני שם לב שעדיין יש חוסר שקט שמבעבע מתחת לפני השטח, התחושה של ״ציפייה לבאות״ היא לא הכל… בודק עם עצמי מה יש מתחת.

מדמיין מים צלולים יחסית ושקטים שנמצאים באגם שהקרקעית שלו בוצית. מדמיין איך אני יורד בהדרגה לקרקעית האגם, עד שנוגע בקרקע הבוצית.

יודע כבר שהנושאים שנמצאים מתחת לפני השטח ולא נותנים מנוח הם הנושאים הקבועים – חוסר שביעות רצון מהמצב החברתי שלי (כמעט לא נמצא בקשר עם אנשים, לא יוזם, אין לי הרבה חברים), חוסר שביעות רצון מהניתוק מבני המשפחה וחוסר היכולת להתקרב אליהם, חוסר וודאות בקשר לתוכניות לעתיד – ילדים, מגורים, קריירה.

מאפשר לעצמי לנוח על קרקעית האגם ומרגיש איך בהדרגה אני שוקע בתוך הקרקע הבוצית שלו, כאילו יש שם איזה כוח שמושך אותי פנימה. מאפשר לעצמי להישאב פנימה ולהיבלע בתוך הבוץ.

התחושה המוגדרת משתנה ל״עיסה דביקה״ אבל מרגיש שהיא לא מדוייקת.

התמונה מתחלפת.

רואה את עצמי מסתובב סביב עמוד ישר וארוך שנמשך קדימה לעתיד עד אין סוף. אני מסתובב סביבו במעגלים, מנסה להיכנס לתוכו אבל מצליח כל פעם רק לרגעים בודדים ושוב ניזרק החוצה.

עולות תחושות מוגדרות שמתאימות לתמונה – ״פיספוס״, ״אני לא מממש את הפוטנציאל שלי״, ״אני מאכזב את עצמי״, ״אני לא עומד במטרות שהצבתי לעצמי״. נשאר עם התחושה האחרונה, מרגישה הכי מדוייקת.

אני מבין שהעמוד הזה הוא עמוד של אור שמייצג את החיים שהייתי רוצה שיהיו לי. קשרים חברתיים טובים, קשרים טובים עם בני המשפחה, סיפוק בעבודה, חיבור בין רוח לחומר, חיים שבהם אני מצליח להעביר את כל הידע והתובנות שיש לי לאנשים אחרים, חיים של סיפוק, הנאה, עניין, שמחה, אהבה, חיבור לאנשים אחרים.

מנסה להבין למה אני לא מצליח להישאר בתוך המקום הזה. מבין שאני מנסה להיכנס לתוכו בכוח, והכוח הזה הוא זה שזורק אותי חזרה החוצה. כמו פלנטה שמסתובבת סביב השמש, וממשיכה במקביל להתקדם קדימה בזמן בתנועה ספיראלית.

אני לא מצליח להישאר במקום הזה שאני ״אמור״ להיות בו, והזמן שלי הולך ואוזל… עולים הרבה רגשות – תיסכול, כעס, פחד, ייאוש, חוסר אונים. אני מבין שהרגשות העוצמתיים האלו הם גם אלו שזורקים אותי חזרה החוצה כל פעם, גם כשאני כבר כן מצליח לשהות למשך זמן מסויים בתוך עמוד האור.

מחליט להרפות ופשוט להיכנס לתוכו עכשיו בלי שום מאמץ. אין שום סיבה שלא אצליח. מה שגורם לי להמשיך להסתובב במעגלים זה המחשבות השיפוטיות שלי על עצמי. המחשבות האלו היו בעבר אבל לא קיימות כרגע, ויש לי אפשרות להישאר בתוך עמוד האור ברגע הזה. נח בתוכו.

נהנה להישאר בתוכו לפרק זמן ארוך, כשאין נוכחות של הכוח שזורק אותי בד״כ חזרה החוצה.

מדי פעם קופצות מחשבות שיפוטיות שמנסות לזרוק אותי החוצה, אבל בשניה שאני מזהה אותן הן נעלמות ואני נשאר בתוך עמוד האור.

מבין שכל זמן שיש לי מודעות למחשבות, אין לי בעיה להישאר בתוך האיזור הזה – האיזור שמייצג בשבילי את החיים שהייתי רוצה שיהיו לי. מדמיין את עצמי ממשיך לחיות בתוך עמוד האור גם בעתיד.

רואה את העמוד מתרחב, כולל בתוכו עוד אנשים – חברים, בני משפחה. כל הגורמים שהעלו אצלי בעבר מחשבות שיפוטיות שגרמו לי להמשיך להסתובב סביב העמוד ולא אפשרו לי להישאר בתוכו.

מרגיש את האור בתוכי, וסביבי. אני האור. אני עמוד האור שמאיר קדימה לעצמי ולאנשים אחרים.