תרגיל בהתמקדות - ״גבינה מחוררת״

התירגול הבא מדגים תהליך התמקדות קלאסי, עם התחושה המורגשת שהופיעה בו, שהיא חלק מרכזי בתהליך ההתמקדות. הדגשתי את ההבנה האינטואיטיבית שהיתה לי במהלך התרגיל, להבדיל מהבנה אינטלקטואלית. בהתהליך התמקדות אנחנו משתדלים לערב כמה שפחות תהליכי חשיבה, אבל כן רוצים לתת מקום לתובנות שמגיעות ממקום מיידי ואינטואיטיבי.

נזכר באירועים מהימים האחרונים. התחושה המורגשת שקופצת לראש – גבינה מחוררת. ניסיון להבין בצורה אינטואיטיבית למה התחושה מייצגת את המצב כרגע. הבנה שהגבינה עצמה מייצגת את כל הרגעים היפים שהיו בימים האחרונים, החורים מייצגים את כל הרגעים שבהם היתה תחושה של חוסר שקט, משהו לא בסדר, חוסר נחת. נשאר עם התחושה המורגשת. החורים גדלים, הגבינה קטנה, נותן לתהליך להמשיך, נשאר רק עם חורים אבל מבין שיש גם עוד גבינה, רק שהחלוקה היא לא ב״מרחב״ אלא ל״עומק״, כלומר במקום שכבה אחת שיש בה או חורים או גבינה יש שתי שכבות, זו על גבי זו. שכבה שחורה רק של חורים, ושכבה בהירה רק של גבינה. נשאר עם התחושה הזו, נותן לשכבות להתערבב זו עם זו, מבין שהחלוקה לחורים/גבינה מייצגת בעצם את השיפוטיות של המיינד, והרגעים ה״טובים״-״רעים״ לא באמת קיימים ״שם בחוץ״ במציאות האובייקטיבית, רק אצלי בראש.